את יומנו הראשון בהואה הין בילינו בסנטוריני. "רגע" אתם
שואלים "מה לאי יווני ולתאלינד?". אתחיל ואסביר השאלה "מה ל-(כך וכך) ול- (זה וזה)?" היא שאלה כמעט לא רלוונטית בתאילנד. התשובה עליה לרוב תהיה זהה: "המיש-מָש התאילנדי".
תאילנד זו ארץ שמאפשרת הכול בכל. ללא גבולות. ללא עידון. ללא טוב טעם. אמת, ניתן למצוא בתאילנד אלגנטיות, ואפילו לעיתים שרידי אנינות, אבל התמונה הכללית היא של מיש-מש כאותי.
המיש-מש התאילנדי מאפשר לאכול פירות מתוקים עם מלח ועם צ'ילי. במיש-מש התאילנדי זה בסדר לבנות גורד שחקים בצורה של רובוט או של פיל, שנראים כאילו ילד נטול כשרון, בנה מלגו. המבנה אולי חסר טעם, ובטח חסר הידור – אבל בכאוס התאילנדי זה נטמע היטב. בתאילנד בין פסלי האלים שבמקדש אך סביר שיהיה אחד של דונלד דאק ובעיר אחרת מקדש שלם שיוקדש לשחקן הכדורגל דיוויד בקהאם. כמה המוני, ממש נטול חן, זה הרי חסר טעם לחלוטין. כאן טמון הגרעין להבנת המיש-מש התאילנדי.
בתפיסה זו המושג "חסר טעם" אינו תקף. זה לא שהדבר שעשית חסר טעם, זה פשוט הטעם שלך. ואם זה הטעם שלך – הרי שיש לזה טעם בעיני משהו, ובסובלנות התאילנדית, זה מספיק כדי לקבל מקום לצד כל "טעם" אחר – יהא זה אוניברסלי או ביזארי. כך נוצר לו מש-מש כללי בו הכול אפשרי.
אחת הסיבות העיקריות לבואנו להואה-הין הייתה תאוותה שלהילדה לפרקי מים. בפעם הקודמת היינו ב- "black mountain" – פארק חדיש ובו כ – 9 מגלשות גדולות, אזור לילדים קטנים, בריכת גדלים נהדרת ושפע רב של שמש. מאז נפתח פארק מין נוסף במתחם הבילויים "סנטרוני" ולנו עמדה החובה לדגום גם אותו. בינתיים, אגב, כבר נפתח פארק שלישי.
מהר לפני שיפרוץ הסופ"ש עשינו דרכנו לפארק המים, בימי חול, גם
באוגוסט, המתחם ריק יחסית באנשים, ואפשר לעבור ממגלשה למגלשה בלי לעמוד בתור.
ההנחה היא כי בסוף השבוע עם הגעת המוני בני בנגקוק לעיר, המתחם עמוס. בפתח בדיקה ביטחונית. שלוש שומרות אימתניות למראה מפשפשת עמוק בתיקנו . אהה! בקבוק מים – זה נשאר בחוץ, תוכלו לצאת ללגום כשתרצו. אסור להכניס מזון או שתיה למתחם. בושים ונכלמים מצאנו פינה בה הצל יישאר כל היום, והתחלנו לחקור את הפארק.
פארק זה מכיל כ- 10 מגלשות מתוחכמות ומיוחדות. בריכת גלים גדולה, נהר עצל משמים ומתחם גדול לקטנטנים. מי שמגיע מצויד בילדים קטנים (מתחת ל- 11 ?) עלול למצוא עצמו מעט מאוכזב, שכן המגלשות נועדו לגדולים יותר. מי שילדיו בתחילת העשרה, שיבוא עם ספר טוב וסבלנות לבילוי של שעות ארוכות.
לאחר 4 סבבים בכל המגלשות, 2 סבבים בבריכת הגלים. מנוחה ואז
אינספור סבבים נוספים, יצאנו לחקור את מתחם הבילויים סנטרוני שממול לפארק. מדובר במתחם בילויים שמנסה לשדר יוקרה ואנינות. אלא שזו תאילנד ובין יוקרה לאנינות המיש-מש התאילנדי ניכר היטב. ניסיון לשחזר כפר יווני – על סמטאותיו הלבנות, חלונותיו הכחולים ונינוחות מנומנמת, מוכתם בהרבה פסלי רחוב צבעוניים וסוריאליסטים שהיו מביכים כל פטריארך יווני. כאן זה מסתדר כמובן.
למי מתאים המתחם? לצעירות תאילנדיות שחושבות עצמן אלגנטיות
ומתוחכמות ועל מנת להוכיח זאת מתעקשות להצטלם בכל פינה. למי עוד ? לאותם ילדים קטנים שיצאו מאוכזבים מפארק המים. אינספור דברים לקטנים: גלגל ענק, רכיבה על חיות מכניות, ג'ימבורי ענק הכולל גם אזור שלג מלאכותי, קרוסלות ועוד. הגדולים יותר ייהנו ממשחקי וידאו 4 ממדיים וממוזיאון “trick-art” שם ניתן "להיכנס" לתמונות קלאסיות, או להשתעשע בעיוותים פוטוגרפים שונים ולהצטלם צילומים משעשעים. יש גם מסעדות, מזללות אנינות וחנויות מותגים. בין לבין העברנו שם שעה ארוכה ומהנה.
עם ערב חוזרים מצ'ה-אם, שם המתחם, להואה הין. בכביש ממול
קבוצות קבוצות של משפחות ישובות בסבלנות דגלים בידיהם. מחוץ לבסיסי הצבאי, חיילים מדוגמים על מדיהם עומדים בדום גאה. התנועה עומדת. נהג המונית מסביר לנו "זה המלך חוזר לבנגקוק". הכביש צפונה נסגר. שיירה של עשרות מכוניות אבטחה ושרד עוברת. הנה הנה בזו ממש יושב המלך. גם אנו עוצרים נרגשים. אמנם הוא לא עצר ללחוץ את ידנו, ואפילו במבטו לא פגשנו, אבל רגש של הדרת כבוד סחף את הכביש. כי במיש-מש התאילנדי, ובסובלנותם לכל מכל – יש דבר אחד שעומד מעל ומאחד את כולם– הוד מלכותו שיבדל לחיים ארוכים.