תאילנד היא ארץ כייפית ונינוחה והתאילנדים הם עם שקט וסובלני אבל ישנם מספר "קווים אדומים" שיכולים להוציא אפילו אותם משלוותם ולגרום להם להגיב בחומרה ! כאן אתן לכם מספר המלצות לתאילנד הנוגעות לכללי "עשה ואל תעשה" – אם תקפידו על מספר מצומצם של כללים אלה – חופשתכם תעבור בנחת וברוגע וללא כל הסתבכויות מיותרות.
* סמים – בתאילנד יש אפס סובלנות לנושא ואפילו ג'וינט קטן יכול לשלוח אתכם ל 5 שנות מאסר. על יותר מזה, תקבלו מאסר של 25 או 50 שנה. אל תחשבו שבמסיבות הפול-מון בקופנגן המשטרה עוצמת עין – שוטרים מוסווים נמצאים בשטח ואם יחליטו לתפוס מישהו, ממתינות לו צרות צרורות. זה שאלפי חבר'ה מסביבך משתמשים ולא קרה להם כלום, לא מהווה "תעודת ביטוח" עבורך. יכול להיות שאיזה שוטר סמוי החליט שידיעה בעיתון על "תפיסת סמים" בה הוא היה מעורב תקדם אותו בדרגה …. או סתם היה לו יום רע בבית והחליט שמישהו ישלם על זה …….. וזה יכול להיות במקרה את/ה !! אז ראבאק – תעשו הכל אבל מסמים בתאילנד – תתרחקו כמו מאש !!
* שמירה על החוק – תאילנד זה לא סינגפור ולא יעצרו אותך על זה שירקת על המדרכה. אבל מצד שני – השוטרים כאן מתפרנסים יפה מכל מיני פראיירים שניסו להתחכם ולעבור על החוק, גם בקטנה. עם התאילנדי האמיד הם לא יתעסקו ומתאילנדי פשוט לא ייצא להם כלום ……. אבל הפאלאנג (זר) הוא לחם בשבילם והם יודעים שלילה אחד של מעצר יספיק בכדי שמשפחתו המבוהלת תגייס סכום כסף נכבד בכדי להביא לשיחרורו. כאן אני יכול לספר לכם סיפור על בחור טוב ממשפחה טובה שאני מכיר אישית כבר שנים – לפני מספר חודשים הוא השתעשע עם "שטרות כסף" של מונופול עם הבנות שבאחד הבארים שבאחת מעיירות תאילנד – וסוף הסיפור היה שמשפחתו נאלצה לשלם סכום של עשרות אלפי דולרים כדי להביא לשיחרורו ונסיעתו הביתה. תאילנד היא ארץ ה"חיה ותן לחיות" כך שאתם לא זקוקים לעו"ד צמוד .. מספיק קצת שכל ישר כדי להמנע מהסתבכויות מיותרות.
משפחת המלוכה – כל מעשה או דיבור העלולים להתפרש כזלזול במשפחת המלוכה יכול להביא להסתבכות רצינית. יכול להיות שהתכוונתם לומר משהו חיובי רק התאילנדי ששמע אותכם לא כל כך הבין את האנגלית. העיצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לכם – על תדברו על משפחת המלוכה כלל ואם יש לכם משהו מאד חשוב לומר בנושא, המתינו עד שתחזרו הביתה. זיכרו שתמונת המלך מופיעה על שטרות הכסף כך שדריכה על שטר או קריעה שלו עלולים להרגיז מאד איזה תאילנדי.
מקדשים, סמלי דת ונזירים – התאילנדים מייחסים חשיבות רבה וקדושה למקדשים, סמלי הדת והנזירים. הקפידו לחלוץ נעליים/סנדלים בזמן כניסה למקדש ושימרו על לבוש מתאים ללא כתפיים וברכיים חשופות לנשים. אל תגעו ואל תשחקו עם פסלי בודהה, קטנים או גדולים. לאשה אסור לגעת בנזיר ואפילו לא למסור לו משהו ישירות מידיה.
כף הרגל – כף הרגל נחשב אצל התאילנדים כחלק הנחות ביותר של הגוף. אל תשתמשו בכף הרגל כדי לגעת במשהו או להצביע על משהו. כאשר אתם יושבים על הרצפה, תשתדלו לקפל את הרגליים כך שכף הרגל לא תפנה בטעות לעבר מישהו.
ראש – הראש נחשב אצל התאילנדים לחלק הנעלה ביותר בגוף. חל איסור לגעת לתאילנדי בראש, גם לשם הבעת חיבה. נכון שהתאילנדים העירוניים כבר הסתגלו בחלקם למנהגי המערב ויקבלו אם תלטפו איזה ילד קטן על ראשו, אבל עדיף להמנע מכך.
לחיצת יד – לחיצת יד איננה מנהג תאילנדי והתאילנדים אינם נוהגים ללחוץ יד למרות שאלה שנחשפו למנהגי המערב, יעשו זאת. תשתדלו להמנע מכך אלא אם כן התאילנדי הוא זה שהושיט את ידו.
הצמדת כפות הידיים – הצמדת כפות הידיים זו לזו בגובה הפנים נקראת Wai וזו דרך הברכה המקובלת בתאילנד. הכלל הוא שאדם צעיר יותר (בגיל, דרגה וכדומה) מקדים ברכה לוותיק יותר. התאילנדים יקבלו באהדה זר שמברך בדרך זו ….אך מצד שני, אל תפריזו ואין צורך במחוות מוגזמות – זה נראה מגוחך.
שימוש בשיחון – ישנם אתרים לא מעטים אשר מתהדרים בשיחון עברי-תאילנדי. מי ששם שיחון כזה באתר בדרך-כלל הוא בעצמו לא מבין מילה אחת בתאילנדית והשיחון נועד לעשיית רושם בלבד. בניגוד לשפות המערב, התאילנדית היא שפה טונאלית – הטון בה נאמרת מילה מסויימת קובע את משמעותה לא פחות מהאותיות מהן מורכבת המילה. אותה מילה בטון אחר – משמעות שונה לגמרי ויש 5 טונים כך שלמילה אחת יכולות להיות משמעויות רבות. הסיכוי שתאילנדי יבין ולו מילה אחת ממה שתאמר לו בתאילנדית שואף לאפס וחמור מזה – הוא יכול גם להבין משהו שלא התכוונת לומר. אז חוץ מברכת שלום (sawasdee) ותודה (kop khun) תעזבו את השיחונים למיניהם ודברו באנגלית – במקרה הכי גרוע לא יבינו אותכם (מה שבדרך-כלל קורה 🙂 ). גם אל תטעו בפרשנות לגבי תנועות ראש נמרצות שנראות כמו "כן, הבנתי" – ברוב המקרים זה ביטוי מנומס ואישור שהוא שמע את מה שאמרתם – אבל לא בהכרח גם הבין.
שימרו על קור רוח – השיטה הישראלית הנפוצה של הבעת מורת רוח על ידי צעקות ודפיקות על השולחן לא מקובלת בתאילנד (וזה בלשון המעטה). יכולות להיות תקלות ויש לא מעט דברים מעצבנים כתוצאה ממנהגי ה Kreng Jai עליה מבוססת התרבות החברתית בתאילנד (ועל זה בכתבה נפרדת). אבל תגובה בסגנון הישראלי המצוי של צעקות ודפיקות לא יפתור דבר אלא בדיוק להיפך !! אם למשל נתקלתם בבעייה בחדר במלון – הרמת קול, צעקות ונפנופי ידיים מול פקידת הקבלה יביאו לנתק מוחלט ולא תקבלו שום סיוע. אבל אם תבואו לאותה פקידה עם חיוך, תספרו לה על הבעייה בשקט ותבקשו בנימוס את עזרתה בפתרון הבעייה – תופתעו לראות את הנכונות הרבה שלה לעזור.
התנהגות כללית – את הסטיגמות הנפוצות והמוטעות תשאירו בבית. התאילנדים לא טיפשים, לא עיוורים ולא חרשים – הם רואים, שומעים ואפילו מבינים. מירב הסיכויים שהם לא יעירו לכם אבל את הישראלים הבאים הם כבר לא ירצו לארח או לשרת ולצערי זה הולך ומתרחב. התנהגו בנימוס אלמנטרי בדיוק כפי שהייתם רוצים שיתנהגו איתכם.
התמקחות בשווקים וכדומה – מיקוח לשם הורדת מחיר מבוקש הוא דבר שכיח ומקובל מאד בתאילנד. רצוי ואפילו חובה להתמקח במקרים מסויימים אבל עשו זאת תמיד עם חיוך ובניחותא – כך תשיגו מחיר טוב יותר. מצד שני – גם למיקוח יש גבול וחישבו פעמיים האם שווה לכם לבזבז שעה שלימה כדי להוריד עוד 2 ש"ח במחיר.
שכירת ג'ט-סקי באיים – הסיפורים על הונאות בנושא רבים מאד ושגרירויות רבות כבר הזהירו את אזרחיהן. רוב בעלי הג'ט-סקי הם מאפיה מאורגנת ועלולים לגבות ממכם סכומי עתק על נזק כביכול שגרמתם. היו כבר מקרים רבים של תקיפה פיזית של אלה שסרבו לשלם – כך שמאד תיזהרו בעניין זה.
התנהגות לבחורות – אומרים ש 1% מהבחורות התאילנדיות עוסק בזנות וזה אכן מספר גדול ומזעזע. אבל מצד שני – זה אומר ש 99% מהבחורות לא עוסקות בזנות !! גם כאן – התנהגו בנימוס ובשכל ישר. תאילנד זה לא ה walking street בפאטאיה ואל תתנהגו במקומות אחרים כמו שאתם מתנהגים שם. התנהגות בלתי הולמת עם בחורה שלא שייכת ל 1% הנ"ל עלולה לגרום לכם להסתבכות ואם יש לה חבר, זה עלול להיגמר רע.