ה"טיול מחוף לחוף" (אוגוסט 2014) – אינטרמצו הואה היני – באופניים

מישור החוף ההואה-היני ממתין לרוכבים

יום שני לזמן החופשי. עודנו מלאי מרץ ובוחרים בפעילות גופנית, אבל מתונה. מישור החוף ההואה-היני מושלם לרכיבת אופניים. הדרך אופקית, הכבישים בקושי זוכרים מראה מכונית מה הוא, שבילי העפר סלולים היטב, והנוף אל החוף מרומם נפש. אם זה מושלם – אנו שם.

הזמנו טיול אופניים וזכינו להיות רק שלושתנו והמדריכה. סיור באופניים מאפשר איזון נכון. מחד גומאים מרחקים, שלא כמו הליכה ברגל, מאידך המהירות איטית דיה להיטמע בנוף, ניתן לעצור בקלות ובכל מקום, ולחוות את הנוף כמו שצריך. אין מתכת וזכוכית שתשמור אותך סטרילי מהסביבה.   

ספינה בצפיה לים

המסלול מתחיל בחופי סם רוי יוט המוכרים לנו. בשעות אלו השפל בשיאו, וסירות הדיג מוצאות עצמן עמוק ביבשה כמהות לים. הדייגים שמכירים את הלך החוף לא טרחו לצאת מהבית, רק כלב בודד מארח להן חברה. הכלב ואנחנו שמתענגים על השלווה מאופק לאופק ומאי ליבשה. בצער נפרדים מהחוף לאזור הכפרי.

כשחושבים על תאילנד הכפרית רואים בדמיון בתי קש מטים לטבוע לבוץ שחור, חזירים, תאואים, ועוני רומנטי ופוטוגני. אבל תאילנד הכפרית ברובה, היא פשוט אזור כפרי כמו בכל מקום אחר בעולם. בתים צמודי קרקע, שדות וגידולים, ופסטורליה עניינית. חוזרים לחוף, כאן האחוזות מגיעות קרוב לחוף – ועדיין כמעט אין אדם, אך עננים כהים מוחים את השלווה ומתָבּלים את הבדידות בדרמה. ובאין-אדם זה, לפתע רועה פרות תימהוני חוצה עם עדרו את חולות החוף, אולי חשב: "אם אין עשב יאכלו אצות". 

נוף מפסגת קאו קאלוק

הנוף שוב מתחלף, מקדש מוזהב פותח את הפתח למרקם פרברי עירוני. הטיילת לובשת בטון, ואנו עוצרים מתחת להר קטן (Khao Kalok). אולי הכינוי הראוי יהיה צוק עצום. מחנים אופניים, ועכשיו לטפס. בתוך 10 מטרים (לגובה) רצועת החוף על בריזתה משתכחת אנו ביער טרופי מעפילים מעלה. נאחזים בשורשי אוויר שהטבע שם לעזרנו או חבלים ששמו לתמוך בטבע. מעלה מעלה בין סלעים וצמחים, הנה מנהרה קטנה, נדחקים פנימה, ממנה מתרומם אנכית פיר עצום ובו סולם. נטפס נראה מה יש בקצה החשוך. שם למעלה בין קירות גבוהים של צוק אדיר מערכת מערות מרשימה. עוצמת הטבע מכה בנו. שוב יורדים ושוב עולים, הפעם לחלק האחר של הפסגה, משם נשקף נוף נרחב, של החופים בואך הואה הין ושל הירוק המקיף את החוף מכל עבר. השפל מאפשר לנו לרדת לכיוון החוף השלו. רק למרגלות הצוק פוגשים בנופשים, צעירים ששותים את עלומיהם וזקנים  שנחים מעברם. וכמו תמיד יש מי שיכין אוכל. אחרי הכול אנו בתאילנד ואוכל הוא חלק קבוע בנוף. 

ביער המנגרובים

בסוף הטיול נהוג לרכב באזור של יערות מנגרובים, אבל בעונה הגשומה אלו מוצפים, ואנו יוצאים לטיול רגלי ביער מנגרובי. כיון שלא ניתן ללכת בשורשים הסבוכים, מסלול הונח מעליהם, אנו פוסעים מעל סרטנים כחלחלים ובישנים שממהרים להתחבא אל השורשים. הכול בירוק בוהק ולח. אולם השלווה מופרעת על ידי "טיול שנתי" של הפקולטה ל-"כך-וכך" באוניברסיטת "זו-וזו". והתאילנדים, כמו אסייתיים רבים יודעים מה המטרה האמתית בטיול בטבע. להצטלם! ומכיוון שטובי לב הם, יקפידו לא להעליב שום עץ, ולהצטלם עם כל בד ובד. למזלנו העונה הגשומה מזכירה את קיומה ולפתע פורץ מבול שמניס את הסטודנטים, ומאפשר לנו לחוש את משמעות המושג יערות הגשם. כאשר מרוב טיפות לא רואים את היער. 

בשוק הלילה של הואה הין

מנוחה קלה בחדר, והלילה יורד. ואם הלילה יורד – שוק הלילה קורא
לנו לבקרו. שוק הלילה של הואה הין אינו שונה משווקי לילה אחרים. הרבה מאד דוכני לקניית אוכל בדגש מאכלי ים וים של תיירים בדגש דוכני קניות. העתיקו שוק זה לצי'אנג מאי, פוקט או כל אזור מתוייר אחר וכמעט לא תחושו בהבדל. אבל שוקק ושמח, וליד הרוכלים צוהלים ילדי הרוכלים ואנו נִשְבים בצהלות אלו, עד שרגלנו כבדות מרכיבה ושיטוט וקיבותינו כבדות ממזון. זמן לשכב לישון. 

שלח קישור למאמר "ה"טיול מחוף לחוף" (אוגוסט 2014) – אינטרמצו הואה היני – באופניים"

שלח לדוא"ל:

שם השולח באנגלית:

דוא"ל השולח:

הערות: